סיבות, תסמינים וניתוחים לטיפול באבנים בכליות ובדרכי השתן

מה הן למעשה אבנים בכליות?

אבנים בכליות הינן תוצר של מלחים ששוקעים ומתגבשים בשתן. לרוב האבנים נוצרות בכליות, ויכולות גם להוות ממצא שאינו מפריע או כואב, כלומר ללא תסמינים, אשר מתגלה במקרה. הימצאות אבן או אבנים בכליות או בדרכי השתן עלולה להפריע לזרימת השתן, ולחסום מעבר של שתן מאחת הכליות לשלפוחית השתן. התסמינים יכולים להופיע ככאב חד ביותר (וידוע לשמצה כגרוע מכאב של לידה) במותן, כאשר החסימה יוצרת לחץ על הכליה אשר הניקוז של השתן ממנה חסום. אמצעי הדמיה לאבחון אבנים בכליות כוללים צילום בטן, אולטרה-סאונד וטומוגרפיה ממוחשבת (CT).  

ממה נוצרות אבנים בכליות?

יכולות להיות מספר סיבות להיווצרות אבנים בכליות, להלן העיקריות שבהן:

• • כמות בלתי מספקת של שתיית נוזלים לאורך זמן

• • רמות לא תקינות של מלחים בשתן

• • מצבים הורמונליים חריגים

• • מחלה גנטית (ציסטינאוריה)

• • חיידקים מסוימים כאשר הם נוכחים בשתן

מתי אבנים בכליות גורמות לכאבים?

אבנים בכליות בגודל קטן יחסית, יכולות להיפלט עצמונית, גם אם בכאב רב.  במידה שהאבן נתקעת בדרכי השתן ואינה נפלטת עצמונית, זהו מצב שעשוי להיות מסוכן מאד. חסימת צינורות הובלת השתן מהכליה לשלפוחית השתן, יגרום להתפתחות זיהום עם תסמינים של חום וצמרמורת,. שתן מזוהם מעל האבן אשר אינו מתנקז, מצריך טיפול רפואי דחוף, שכולל אנטיביוטיקה וניקוז הכליה כדי לאפשר לשתן הכלוא לצאת.

הימצאות אבן גדולה מכדי להיפלט עצמונית מהגוף

במצב כזה, במידה ואין תסמינים חריגים או סכנה מיידית, ניתן לשפר סיכוי לפליטה עצמונית בעזרת תרופות. קיימות מספר תרופות שמטרתן להרפות את השריר העוטף את השופכנים ובכך לאפשר פליטה עצמונית.

במידה וגם השימוש בתרופות, לא גרמו לאבן בכליות לפליטה עצמונית, יש צורך בהתערבות ניתוחית לסילוקה.  גם אבנים לא חוסמות, במידה שהינן גדולות – מומלץ לסלק, בגלל הסיכוי ההולך וגובר להיווצרות זיהום עיקש שנגרם מחיידקים המסתתרים בתוך האבן.

אבן בכליה, אשר חוסמת וגורמת ללחץ על הכליה, ואינה מסולקת, עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לכליה החסומה אם המצב מתמשך. היעלמות כאב אינה תמיד מהווה תסמין מספק שהאבן נפלטה או שהפסיקה לגרום ללחץ על הכליה. מומלץ להיוועץ עם רופא אורולוג מומחה לצורך אבחון וטיפול מהיר ככל שניתן.

מבנה ותפקיד מערכת השתן

מערכת השתן – משלב יצור השתן על-ידי הכליות ועד הפרשתו של השתן אל מחוץ לגוף היא אחת מהמערכות החשובות והחיוניות ביותר בגוף האדם. מערכת השתן אחראית על שמירה של מערכת הדם מאוזנת מבחינת מלחים וחומציות, וכן בפינוי תוצרי פירוק של תרופות או רעלים אחרים.  אם מתחילים מלמעלה למטה, שתן מיוצר בכליות על-ידי סינון הדם ודלייה ממנו את החומרים העודפים ושמירה על הנחוצים בתוך הדם. השתן מתנקז לצינורות קטנים ומרובים אל תוך גביעים שקולטים את השתן במורד הזרם.

השתן ממשיך בדרכו החוצה בתחנות הראשונה היא אגן הכליה, ההמשכית לגביעים, ואז לצינורות הצרים יחסית שהם השופכנים (אחד בכל צד בדרך כלל, ימני ושמאלי).  כל שופכן מביא שתן לתוך שלפוחית השתן דרך פתח קטן, ושם השתן מאוכסן לסירוגין, ומתרוקן דרך השופכה כאשר נותנים שתן.

אצל זכרים מתחת לשלפוחית וסביב השופכה בחלקה העליון נמצאת הערמונית.  הערמונית , מלבד ייצור חלק מנוזל הזרע, מביאה את הזרע לשופכה, המשותפת לשתן ולזרע (שמתנקזים לסירוגין ובנפרד).

מערכת השתן בתוך גוף האישה

 

מערכת השתן בתוך גוף הגבר

תרגום המונחים מאנגלית המוצגים בתמונות:

Adrenal gland = יותרת כליה

Kidney = כליה

Ureter = שופכן

Bladder = שלפוחית שתן / כיס שתן

Urethra = שופכה

Prostate = ערמונית

 

טיפול באמצעות ניתוח אבנים בכליות 

אבנים בכליות, אשר מהוות סכנה מצד אחד ומצד שני לא צפויות להיפלט עצמונית דורשות התערבות רפואית לסילוקן. ישנן מספר דרכים לטיפול באבנים בכליות, ובחירת דרך הטיפול היא בהתאם למאפייני האבן אצל המטופל.  להלן השיקולים בבחירת סוג הטיפול;

גודל האבן, מיקום האבן, מבנה הכליה ומערכת איסוף השתן, ובנוסף לאלה מצבו הכללי של המטופל.

1. ניתוח אבנים בכליות בשיטת ריסוק חוץ גופי

הניתוח נקרא בלועזית Extracorporeal Shock Wave Lithotripsy או בקיצור ESWL

שיטה זו מתבססת על שליחה של גלי הדף ממכשיר חיצוני, ומיקודם על האבן, אשר מודגמת בעזרת שיקוף (קרני רנטגן).

יתרונות של ניתוח כליות עם ריסוק חוץ גופני

• • טשטוש ולא הרדמה מלאה

• • הטיפול אינו פולשני

• • שחרור כעבור כמה שעות בלבד

חסרונות של ניתוח כליות עם ריסוק חוץ גופני

• • תלויה במאפייני האבן כלומר האם בכלל ניתן להדגימה בעזרת שיקוף.  לא כל סוגי האבנים הן מספיק מסוידות כדי שיודגמו בצילום רנטגן. 

• • אין דרך לנבא מראש עצם פירוק האבן (יש הבדלים בנוקשות וצורה של אבנים)

• • אין דרך לנבא כיצד יפונו הפירורים שייווצרו מהריסוק, אשר עלולים פתאום להיתקע בדרך ולגרום לחסימה, במידה והם לא מספיק קטנים. שיטת ניתוח זאת לא מתאימה שיטה זו אם ידועה היצרות מבנית אנטומית שתכשיל את הפינוי.

• • שארית אבן במקום המקורי אם האבן מתפרקת באופן לא מספק ואז יתכן צורך בריסוק חוזר

2. ניתוח אבנים בכליות – אורטרוסקופיה 

ניתוח זה נקרא בלועזית Ureteroscopy

שיטה טיפול פולשנית או "זעיר-פולשנית", משום שהיא כוללת החדרת מכשור לתוך מערכת השתן, אך אינה מצריכה חתך אלא מנווטת בתוך החללים הטבעיים של דרכי השתן (דרך פתח השופכה).  הריסוק עצמו נעשה בעזרת לייזר והסתכלות ישירה על האבן תוך כדי ריסוקה. לאחר הריסוק חלק מהאבן ממש מתפוררת "עד דק" וחלקה נשארת כפירורים קטנים אשר מועברים לשלפוחית השתן בעזרת המכשור הזעיר והעדין.

יתרונות:

• • אין חתך חיצוני או צלקת

• • יש שליטה מלאה על הריסוק, לרוב ניתן לוודא שהאבן רוסקה כליל והפירורים מספיק קטנים על מנת שסילוקה מהמערכת יהיה מלא

• • טיפול בכל סוג של אבן, אין תלות בהדגמתה בצילום רנטגן, או היותה נוקשה / רכה

חסרונות:

• • הרדמה כללית

• • צורך באשפוז

• • אבנים שמיקומן מקשה על הגעת המכשיר קרוב מספיק על מנת לרסק אותן בשלמות

• • בחלק מהמקרים צורך בהשארת צינור פנימי (סטנט) באופן זמני כדי להבטיח זרימה חופשית של שתן ללא לחץ אם יש תגובה קשה של הרקמות לנוכחות האבן או היצרות במערכת.  הסטנט מוצא לאחר שחרור ובמרחק מהפעולה, בהרדמה מקומית.

3. ניתוח אבנים בכליות – ריסוק בלייזר תוך כלייתי 

ניתוח זה נקרא בלועזית Retrograde Intrarenal Surgery או בקיצור RIRS

שיטה זו דומה לאורטרוסקופיה, ההבדל הוא שכאן המכשור נכנס רחוק יותר בתוך המערכת, ועד גביעי הכליה. בניגוד לאורטרוסקופיה, אשר מוגבלת לשופכן ולא מגיעה עד אגן הכליה גביעי המערכת המאספת התוך-כלייתית.  יתרונות וחסרונות – דומים.

4. ניתוח אבנים בכליות – ריסוק אבן כליה בדרך מלעורית

נקרא בלועזית Percutaneous Nephrolithotomy או PCNL

שיטה זו לרוב מועדפת כאשר מדובר על נפח כולל גדול של אבן לריסוק.  מדובר על אבנים גדולות בתוך אגן הכליה ו/או בגביעי המערכת המאספת התוך-כלייתית, שם הממדים של אבנים יכולים להיות כבירים.  היא גם השיטה המועדפת כאשר אבן גדולה אפילו בודדת נמצאת במקום בו צפוי קושי או אי יכולת מכשור להגיע עד האבן באורטרוסקופיה או RIRS.

התהליך מורכב יותר, המכשור בעל קוטר גדול יותר, ואפשר ש"יעיל" יותר מאשר קרני לייזר, על מנת להתגבר על כמות האבן הגדולה.  לכן יש צורך להחדירו דרך העור, כי המערכת הטבעית כבר צרה מדי.  יש פעולה מקדימה (בהרדמה מקומית) של החדרת צינור (המכונה נפרוסטום) דרך המותן, אשר מייצר נתיב כניסה ישיר לכליה.  זאת מתבצעת לרוב יום לפני ביצוע ריסוק האבן.  הצינור נשאר במקומו לאחר הפעולה מה שמאפשר גם בקרה של ממש על זרימה של שתן במערכת הטבעית בקלות, גם אחרי שהניתוח מסתיים, ומניעת מצב של חסימה.  כאשר הכול הולך כשורה, ניתן גם אותו להוציא, והפתח נסגר לבד עם צלקת מזערית.

יתרונות ניתוח ריסוק אבן כליה בדרך מלעורית

• • ריסוק יעיל יותר של אבנים גדולות שממוקמות גבוה במערכת השתן

• • אפשר להגיע לאבנים גם אם כל הנתיב התחתון חסום, כי נכנסים למערכת מהקצה השני שלה

חסרונות ריסוק אבן כליה בדרך מלעורית

• • צורך בהרדמה כללית ואשפוז, שהינו גם ממושך יותר מאשר זה שדרוש באורטרוסקופיה או RIRS

• • מדובר על גישה פולשנית יותר, עם סיכונים נוספים על אלה שקיימים בשיטות האחרות, ביניהם סכנה לדימום משמעותי, או פגיעה באיברים סמוכים, גם אם אלה נדירים

אני מקווה שהמידע הנ״ל נתן לך ערך וידע חיוני שחיפשת לדעת בנושא.

במידה והינך זקוק/ה לטיפול פרטני, ליעוץ לפני ניתוח או בכל שאלה בנושא, אל תהסס/י לפנות אליי.

הטיפול בקליניקה פרטית ברמת-גן ומוכר על ידי חברות הביטוח. ליצירת קשר >>

באיחולי בריאות שלמה,

ד״ר מיכל לב