חלק חשוב באורולוגיה הוא הדאגה לזרימה של השתן ללא הפרעה. למעצור יש השלכות שליליות על מערכת השתן בהתאם למיקום החסימה. חסימה עלולה לגרום לאובדן (לעתים בלתי הפיך) של תפקוד של איברים במערכת, כמו שלפוחית השתן והכליות. מכאן העיסוק בפתרונות במקרים שאין אפשרות להחזיר זרימה חופשית: קטטרים, נפרוסטומיות, סטנטים ושקיות.
מסלול זרימת השתן מתחיל במקום שהוא נוצר, בכליות, ממשיך דרך השופכנים לשלפוחית שם מתאכסן עד ההשתנה שבמהלכה הוא יוצא מהגוף דרך השופכה.
מה קורה כשיש חסימה בקטטר?
הסיבות לחסימה שונות ומגוונות, לדוגמה אבן תקועה בשופכן, ערמונית מוגדלת שמיצרה את קוטר השופכה, מחלה סרטנית שלוחצת מבחוץ, או רחם שיורד ולוחץ על השופכה. אלה אינם מאפשרים מעבר חופשי של שתן. הצילו!
הגוף צועק הצילו, אבל גם אנחנו מרגישים את זה. חסימה שמתרחשת מהר גורמת לכאב עז או תחושת לחץ ממוקמים בהתאם לאזור החסום. מיעוט המקרים מתרחשים בצורה הדרגתית ואז אין כאבים ובכל זאת יש חסימה – למשל אבן חוסמת מוזנחת שמפסיקה לגרום לכאב, או ערמונית לוחצת סביב השופכה שנותנת אשליה של זרימה בזמן שבפועל שתן לא באמת זורם אלא יוצא לבד משלפוחית שהגיעה לסף יכולת הכלה שלה, ואז הוא מטפטף החוצה בכמויות קטנות באופן כמעט רצוף. החסימה שאינה מורגשת היא המסוכנת יותר, אך גם נפוצה פחות.
זהירות! אלה סימנים שהאיברים החסומים הם בסכנה ושיש צורך בטיפול מיידי להשיב את הזרימה החופשית של השתן.
ציור של סטנטים נפרוסטומיות וקטטרים שמגיעים לעזרתנו
כאן נכנסים לתמונה צינורות (צנתרים) שעוקפים את החסימה ומחזירים אותנו לחוף מבטחים.
סוגי הצנתרים:
1. מאגן הכליה אל מחוץ לגוף – נפרוסטום (ניקוז חיצוני)
2. מאגן הכליה או אגן הכליה לשלפוחית השתן – סטנט (ניקוז פנימי)
3. מאגן הכליה אל מחוץ לגוף וגם לשלפוחית השתן – נפרואורטרוסטום (ניקוז פנימי וחיצוני)
4. משלפוחית השתן אל מחוץ לגוף – קטטר שופכתי או קטטר על חיקי (ניקוז חיצוני)
5. משלפוחית השתן לשופכה – סטנט שופכתי (ניקוז פנימי)